האיש שמכר את נשמתו לשטן

רוברט ג'ונסון - מקור: NPR

 מבין כל מוזיקאי הבלוז הגדולים, רוברט ג'ונסון כנראה האניגמטי ביותר. ידוע  בוודאות שהקליט 29 שירים, מת צעיר ולמרות קריירה קצרה הוא נחשב לאחד מאמני הבלוז הגדולים ביותר בדלתא של מיסיסיפי.

רוברט לירוי ג'ונסון נולד במאי 1911 ונפטר באוגוסט 1938. בן 27 היה במותו, והיה הראשון להכנס למועדון ה-27. (כידוע מועדון ה-27 קרוי על שם הנדריקס, ג'ופלין, מוריסון ועוד הרבה אחרים שמתו בגיל 27).

הוא נהג לנגן בפינות רחוב, ליד בתי עסק שונים, היכן שקהל היה עובר בו. חי ממה שאסף בכובעו, וכך נדד לאורך ערי הדלתא, כשהוא קופץ על רכבות משא או מחפש טרמפים.

לג'ונסון הייתה יכולת מרשימה ליצור קשר עם הקהל שלו ובכל עיירה שבה עצר  היה יוצר קשרים עם הקהילה המקומית. בדרך כלל ניגן שירים מוכרים של זמרים פופולריים באותה תקופה.

עד שנת 1932 לא נחשב כנגן מוכשר. בארים שבהם ניסה לנגן לא קיבלו אותו בקלות ונגינתו לא נחשבה אז לטובה במיוחד, ולא היה איזה אופק בהיר עבורו, מה שיצר אצלו תסכול וייאוש.

כל זה השתנה באחת. בשנה זו השתפרה יכולתו בצורה חדה והוא התמקד בנגינת בלוז וכתיבת שירים. כל מי שהכירו לפני כן, התקשה לעכל את השינוי המהותי ביכולתו. הוא ניגן כאילו השמיים נפתחו ומלאכי הבלוז טאטאו את הרצפה לפניו.

סביר להניח שפסק הזמן באותה שנה היה לצורך אימונים פרקטים ואינטנסיביים, מה ששיפר את יכולתו ואת הבנת המוסיקה שלו. אך אנשים עדיין התקשו להבין איך בזמן כה קצר הפך מנגן בינוני לגיטריסט בלוז וג'אז מעולה.

 האגדה מספרת כי באותה שנה מתוך ייאוש ותסכול גדול, הלך ג'ונסון בשעת לילה מאוחרת אל צומת הדרכים  בעיירה קלארקסדייל מיסיסיפי, כשהוא נושא עימו את הגיטרה.

הוא נפל על ברכיו, נשא עיניו לשמיים האפלים וביקש רחמים או מוות. שמע אותו השטן וירד אליו לצומת כשהוא לוקח את הגיטרה מג'ונסון ועושה עימו עסקה. הגיטרה תוחזר אליו והוא יפליא לנגן בה ובתמורה יקבל תהילה אך יהיה עליו למסור את חייו לשטן בתום המועד שנקבע. ואכן, כמעט 7 שנים לאחר מכן, רוברט ג'ונסון נפטר. יותר נכון, נעלם מבלי שאף אחד ידע מה קרה ואיך נפטר.

שנים לאחר מכן, מצא חוקר את תעודת הפטירה שלו ולא מצא בה את סיבת המוות, אלא תאריך בלבד.

אך מאז שנת 1932, אותה שנה שבה חלה הפריצה הגדולה, הפליא ג'ונסון בנגינתו ובכתיבת שיריו.

השיר הידוע ביותר שלו שחובבי האגדה נתמכים בו כדי לאמת את סיפור מכירת נשמתו לשטן הוא CrossRoads  (צומת הדרכים).

כאמור, ג'ונסון הקליט 29 שירים בלבד אך הפך לאגדת הדלתא. כינויו היה ונשאר עד היום "מלך הדלתא בלוז".

גדולי המוסיקאים בדור הנוכחי והקודם, מחשיבים את ג'ונסון כפורץ דרך. כולם מנגנים את שיריו עד היום. אריק קלפטון, קית' ריצ'רדס, לד זפלין וכו' (הרשימה ארוכה).

הגדיל לעשות אריק קלפטון כאשר כינה את ג'ונסון "זמר הבלוז החשוב ביותר שחי אי פעם". ג'ונסון הוכנס להיכל התהילה של הרוקנרול כ"השפעה מוקדמת" בטקס החניכה הראשון בשנת 1986. הוא דורג במקום החמישי ברשימת 100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון.

 מילות השיר  Crossroads (לא רוצה לתרגם כדי לא לפגוע במהותו)

 I went down to the crossroads / Fell down on my knees

Down to the crossroads / Fell down on my knees

Asked the Lord above for mercy / Take me, if you please

I went down to the crossroads / Tried to flag a ride

Down to the crossroads / Tried to flag a ride

Nobody seemed to know me / Everybody passed me by

Well, I'm going down to Rosedale / Take my rider by my side

Going down to Rosedale / Take my rider by my side

You can still borrow a house, baby / On the riverside

You can run, you can run / Tell my friend boy Willie Brown

Run, you can run / Tell my friend boy Willie Brown

And I'm standing at the crossroads /Believe I'm sinking down